מכות כ"ד- ר"ע משחק......... אי' בגמ' "וכבר היה ר"ג
ור"א בן עזרי' ור"י ור"ע מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי
מפלטה ברחוק ק"כ מיל והתחי' בוכין ור"ע משחק וכו'... לכך אני מצחק...שוב
פעם וכו'..אמר להן לכך אני מצחק!...בל' הזה אמרו לו עקיבא ניחמתנו עקי'
ניחמתנו" ע"ש. ובבי' הענין של צחוק דר"ע נ"ל בס"ד הבנה
כל שהו דענינא דצחוק הוא כידוע כשבן אדם, מבין, ומכיר, ועומד על נקו' האמת מתוך
מצב שמצד חיצוניותו נראה הפוך לגמרי! וגנוז תוך כל הענין נקו' דקה מאד שאם רואים ומשיגים
אותו אז פתאום על ידו נהפכת הכל להשגה שלמה, והבנה ברורה, וישוב ומנוחת הדעת
פתאומי והתולדה מזה בעולם המעשה הוא הרחבת הנפש והרוח עד כדי הרחבת הפה ומאירת
הפנים באופן על טבעי.. והאדם מתחי' לצחוק ובכל הוספת הבנה והשגה הצחוק שלו נובע
ממקו' עמוק יותר וע"ז הדרך הלאה "אז ימלא שחוק פינו". ובעיקר שומעים
(שכנודע כח השמי' מושרש בבינה שכמו שבינה מל' בנין שעל ידו מצרפים חלקי המחשבות
פרט אחר פרט כדי לתפוס ולהבין הכלל כן כח השמיעה בנפש האדם וע"י בינה משיגים
החכמה בחי' קול) את קולי הצחוק(כל' חז"ל בעירובין טפחיי' שוחקות ע"ש
ענין של הרחבה) שמצדנו סדר הדברי' מתחי' עם כח ההתבוננות והבן. ובבחי' זה לעומת זה
מי שאינו משיג אותו נקו' דקה כנ"ל אז הוא נמצא במצב עמוק עמוק של אי-הבנה
ובלבול המח והלב ומחפש איזה שהוא פיתרון להבין כל מה שקורה.... והוא מרגיש ניתוק
מנקו' האמת (ובעומק זה בחי' של מות שחותמו של הקבה"ו אמת והקבה"ו נק'
מקור חיים וגם נרמז בתי' אמת בחי' א-מת וא' הוא י'י'ו' גי' כ"ו דהיינו כל כמה
שאדם מנותק מבחי' א' דהיי' הקבה"ו אז כנגד זה דייקא באותו הבחנה הוא מת!).
והתולדה מכל זה בעולם המעשה הוא הרגש של צמצום בנפש ועצבות עד שזה מביא לידי בכי
(גי' בל ובהיפוך אתוון לב) מל' "נבוכים" (כמ"ש "נבוכים הם סגר
עלי' המדבר") ענין של עירבוב ובלבול וגם יוצאים מעיניו (בחי' פסולת דחכמה)
דמעות מל' "המטמא, והמנסך, והמדמע" ענין של עירבוב.
וזה היה צחוק דר"ע משו' שהשיג
אותו נקו' שעל ידו מתהפך הכל והבין איך שכל מה שקורה לכנס"י הוא לגמרי בהשגחה
ואדרבה שעצם ההעלם מסתיר בתוכו נקו' ההצלה דהיינו גילוי שמו ית' בעולם, ולא זו
בלבד אלא שדייקא ע"י חושך אפשר להשיג אור, ונמצא שהגלות משתמשת ככלי להגאולה
וכל תכליתו לגלות האור של הגאולה ובלעדיה אי אפשר להגיע לגאולה אמיתי....
והתבוננות כזה מביא את האדם לתפיסה עד שס"ד והו"א של צד אחר הוא כל כך
זר מהאמת עד שהוא פשוט מצחיק (הילריו'ס). אבל השאר כ"ביכול באיזה שהיא בחי'
(מדברים על תנאים!) לא השיגו את עומק נקו' הנ"ל וכיון שכן לא התיחסו להשגת
ההיפוכי ונשארו בצד האחר של המטבע, מצב של חושך, הסתר ואי-השגה כנ"ל וממי'
בכו כמובן. (ובמילים קצרות ר"ג וראב"ע ור"י תפסו את המצב "הבפועל"
כמות שהיא לאפוקי ר"ע שתפס את המצב "הבפועל" ע"פ מצב "הבכח"
דהיי' העתידות שמוכרחת לבא מכח מצב הבפועל השתא, והשתמש עם זו להבין את
"ההשתא" בפנים חדשות לגמרי!)
ואי' במ"ר פ' חקת פ' י"ט
נתגלו לו דברי' שלא נתגלו למשה.... וכל יקר ראתה עינו זה רע"ק ובאר"י
שהשיג שער הנ'! וידוע הפשט שמשה השיג תורתו מצד שורשו ולא מצד התפשטותו בפועל
ועיי' לקמן [וע"ע מנחו' כ"ט:] (וגם ע"ז ה.- הראה לאדם הראשון וכו').
וזה תפי' כל שהיא בעינינא דשער הנ' שע"י מתהפך הכל (בחי' ונהפוך ונ'-הפוך
שכנודע זה כל הענין של פורים שעוצם ושיא ההסתר נהפך להיות עוצם ושיא הגילוי בחי'
מגי' אסתר "מגלה א'-סתר") דהיי' השגה שלימה ("פרצופית") איך
שהחלל והקו, הגשמי והרוחני, הוחשך והאור משתמשים יחד לגלות כבודו ית' בעולם! וכל
הסתי' מצידנו שחיים מצד תפי' פרטית ואיננו יכולי' לתפוס המצב הכללי. (כידוע
תפיסתינו מצד בינה ולפעמי' יש התנוצצות דחכמה אבל אינו ניתן לדבר אודותו באיתגליה
משו' שעצם מהות הדיבור מצד בינה והבן.)
ולענ"ד כל זה בסיס להבין קצת
ממה שנז' בדברי רבותי' אודות התנא ר"ע וישמע חכם ויוסיף לקח...תן לחכם ויחכם
עוד! הבאתי כאן קצת מו"מ שלדעתי מיוסדים על יסוד הנ"ל:
א) חי ק"כ שנה- היה בו ניצוץ
של משה רבנו (וגם הלל וריב"ז חיו ק"כ שנה ודו"ק)(ס' הדורות
ח"ב עקי' בן יוסף) וכנודע "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה" קאי
גם על תורתו (עיי' גר"א בספד"צ ועוד) ששורשו מבחי' הנ' ונקבר בהר נבו
בחי' נ'-בו, ו"לך רד" לך גי' נ'
שמשה נתגלגל נ' פעמי' עד הגאו' בחי' "משה שפיר קאמרת" (שבת קא:) וגואל
ראשון הוא גואל אחרון ונרמז בקהלת "מה שהיה הוא שיהיה
וגו'"
ב) ר' טרפו' אמר עליו הפורש ממך
כפו' מן החיים
ג) נק' "קרח" ועיי' בס'
הדו' שפי' שזה ע"ד יעקב אבי' שבשרו היה חלוק לאפו' עשו. עקיבא ויעקב שוין
באותיו'- ועיי' זהר ש"יעקב מלבר ומשה מלגו" וזה בחי' פנמיות וחיצוניות
ומתאים עם ר"ע גם כנ"ל וגם עקי' מל' "עקב" ששיי' לעיכבתא
דמשיחא (עיי' ס' הדו')(וכן עיי' גר"א בתחי' פי' ע"ד הרמז על מגי' אסתר)
ד)נכנס בשלו' ויצא בשלו'
ה) נדרי' נ.- נתעשר מו' דברי' מרמז
על ו' סדרי משנה (עיי' ס"הד) וכדאי'(סנהדרי' פ"ו) "וכולהו אליבא
דר"ע" ׁׁ(איליבא מל' לב) דהיינו שנחשב ע"י חז"ל כעמוד
התושבע"פ [בחי' משה] ושיי' לבחי' ו' שהיה דורש ווי"ן בתורה וע"י
תורתו השיג משה הענין של הווי"ן במשכן (וע"ע ס' אור זרוע בהקדמתו)
ו) שמחו' פ"ח- מעשה שהציל
עוקבא מגהינום (ובתדב"א זוטא אירע מעשה כזה עם ריב"ז) נר' דזה מתאים עם
בחי' הבעל תשובה של ר"ע שהוא עצמו היפך כל חייו וזה בחי' פורים ובחי'
ל"ג בעומר ובחי' שער הנ' ההיפוך הגמור והבן!
ז) מעשה עם אשת טורנוסרו'.... ירק,
שחק, ובכה
ח)מבני בניו של סיסרא (רמ"ע
מפענו חקור דין)
ט) במ"ר פ"ט- ארוך בדורו
(ארוך בחי' חכמה)
י) משמת בטלה כבוה"ת (סוטה
מ"ט)
י"א) סוף יומא "אמר
ר"ע לפני מי וכו'"
י"ב) בר' לא:- אצל ר"א
רבו "בשחי' השבתני..בשחי' תהא מיתתך"
יום מותו ביו"כ (מדרש)
י"א שנקבר בטבריה
"והיה מאריך באחד עד שיצא
נשמתו באחד וכו'"- דהיי' יציא' נשמתו היה במצב של אחד! וזה האיחוד הגמור
לגלות בזמן שכנר' מורה שיש ב' תחומים
החיים-והמות, שבאמת הם אחד ואין עוד מלבדו והגוף והנשמה אחדים והבן! (וכנר'
רשב"י המשיך בהשגה זו עיי' גיטי' ס"ז ..תרומות מדותי
מר"ע..ע"ש וגם מת בחיוך עיי' סוף האד"ז ולא גמר לומר המלה
"חיים" ע"ש כל הענין וע"ע אצל יעקב בסוטה י"ג. שחייך והבן
הקשר.)
מו"מ: עיני ישראל בעני'
ל"ג בעומר, סוד ישרי' (ר' וויינטרויב ז"ל) בעני' ל"ג בעומר, אפיקי
מים בעני' ל"ג בעומר, ס' הדורות ח"ב ר' עקי' בן יוסף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה