מגווני החסידות:
פרשת בהר היא הפרשה
ה"לב" בסדר פרשיות התורה ויש בה נ"ז פסוקים.
בקצרה
נושאי הפרשה כוללים:
מצוות
השמיטה, היובל ודינים נלווים, גאולת קרקע, איסור ריבית, דיני עבד עברי, גאולת עבד
עברי הנמכר כעבד לגוי, איסור פסל, מצבה ואבן משכית.
"וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי
תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה האץ שבת לה': וגו'"
ואיתא
במס' שבת (לג.) שבעון ביטול שמיטות ויובלות גלות בא לעולם וכן מבו' בילקוט
שמעוני שבעון זה נמסרים ישראל בידי אומות העולם. וצריך ביאור למה דווקא במצוה זו
יש עונש של גלות?
ובספר
ברכת אברהם (ר' אברהם צבי וייס, מגדולי סאטמר) בי' באופן ג' שם שאצל מצות
שמיטה כתוב "והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם
עמדי:" ורש"י בהתחלת התורה מביא דברי ר' יצחק שלא היה התורה להתחיל אלא
עם החודש הזה לכם, ולמה התחיל עם בראשית שלא יאמרו הגויים ליסטים אתם שכבשתם את
הארץ, דהקבה"ו ברא את כל העולם והוא נתנה את ארץ ישראל למי שחפץ. ממילא, כל
זמן שכלל ישראל שומרים שמיטה, רואים את אמונתם באמירת "כי לי הארץ"
ולפיכך יש להם זכות קיום בארץ ישראל כנ"ל. אבל ברגע שאינם שומרים ח"ו,
אז חוזר וניעור טענת אומות העולם שאין להם זכות קיום בארץ ישראל, וכתוצאה מזו הם חייבים
בגלות.
וביתר
הבנת הקשר בין מצות שמיטה לענין "כי לי הארץ", וגם בהקשר לשחרור עבדים בשמיטה
ויובל, ודיני ריבית יעיי' בס' מי השילח (מהאישביטצ'ר( איך שהוא מסביר שהם מקבילים לע'ש'ן (עולם, שנה, נפש:
הם שלושת ההיבטים שכביכול דרכם הקבה"ו מתגלה לבן אדם) בעבודת השם. שמיטה מצד "עולם"
מלמד את האדם שלא ישים בטחונו בקרקעות שלו, ריבית מצד "שנה" (זמן) מלמד
את האדם שלא ישים בטחונו בעשיית הון על ידי הזמן (שזה בעצם האיסור של ריבית
"אגרא נטר"), ודרור העבדים מצד "נפש" מלמד את האדם שאינו בטוח
בקנין נפשות שלו. אלא שישים האדם את בטחונו אך ורק בבורא כל עולמים!
נמצאנו
למדים, שתכלית השמיטה היא להביא את האדם להתבטלות גמורה בהכרתו "שהקבה"ו
הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו" וכבמואר בכמה מקומות. לפיכך, חסרון
בשמירת שמיטה היא חסרון בהבנת "שהקדוש ברוך הוא מקומו של עולם". כתוצאה
מזה באה הגלות מארצנו (שזה התגלות הקבה"ו מצד "עולם" כביכול),
שעליה נאמרה "ארץ אשר ה'
אלוקיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה:". דהיינו, מצות
השמיטה דווקא בארץ ישראל בא להזכיר אותנו ב"כי לי הארץ", ואי השגת השגחת
ושליטת הבורא המתבטאת על ידי חסרו' בקיום השמיטה, ממילא זורקת אותנו מהארץ בהכרח
משום רגישות המקום שהיא "ארץ אשר ה' אלוקיך דרש וגו'" וכמו שכתוב בגמ'
שבעוון שמיטה באה הגלות. וזה עומק הטענה של אומות העולם, אם אתם לא מאמינם בהשגחת
הקדוש ברוך הוא על המקום שלכם (המתבטאת על ידי אי קיום השמיטה), אז ליסטים אתם!
איזה זכות יש לכם להיות בארץ ישראל, שכל מציאותה תלויה בהכרת השגחת הבורא!? שנזכה
להקים מלכות ישראל בארץ ובזה להשתיק טענת אומות העולם במהרה בימנו אמן. גוט שבת!
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחק